בירות מסויימות מציגות טעמים חמצמצים/או הדריים שיכולים להזכיר טעם לימוני.

אם הבירה חמוצה בצורה לא נעימה ומלווה בריחות לא נעימים אז ייתכן וזו תוצאה של זיהום בקטריאלי שמצא את דרכו לבירה באחד משלבי הבישול, בשביל לפתור מצב כזה יש להקפיד על שימוש בציוד תסיסה תקין ולא שבור, הקפדה על נקיון וחיטוי וחשיפה מינימלית של התירוש והבירה לאוויר.

לא! הנשם משמש לפריקת לחץ מהתסיסה בצורה שמזהמים לא יוכלו להכנס פנימה.

הנשם לא מהווה תצוגת תסיסה ואין להסתמך על פעילות הבועות בו כדי לקבוע שלב בתסיסה או טיב הבירה שכן נוכחות או היעד בועות יכולים לנבוע מסיבות שאינן קשורות לתסיסה.

הכנת בירה הוא תהליך דינמי ואפילו חי עם הרבה משתנים.

מעבר לשימוש באותם הרכיבים יש לוודא שאנחנו מודדים כמות מים שנכנסתי למתכון, כמה אידוי היה בסיר, הקפדה על זמני בישול וטמפרטורות בישול וכן טמפ' אחידה בתסיסה.

מומלץ להשתמש בהידרומטר שנותן לנו הרבה נתונים לגבי טיב הבישול והתסיסה כדי להכיר את המערכת והמתכונים שלנו טוב יותר.

במידה ווידאנו נתונים עם הידרומטר והגענו למסקנה שהתסיסה נתקעה או לוקחת זמן לא סביר(תלוי בבירה) אז כדאי לוודא שמיכל התסיסה יושב בטמפרטורה שנויה לשמרים לעבוד(18+צלזיוס ברוב הבירות)

במקרה קיצוני של תסיסה תקועה אפשר להוסיף שמרים ולערבב עם כף מחוטאת ולחכות זמן נוסף.

מקרה כזה יכול להיגרם ע''י מספר גורמים או צירופם-

א': סוכר הביקבוק לא עורבב באופן אחיד לכל הבירה, מצב שיתבטא בבקבוקים מוגזים יתר על המידה בחלקם ואחרים חסרי הגזה.

ב': לא ניתן מספיק זמן לשמרים בבקבוק להתסיס מחדש, כדאי לתת לפחות שבועיים בבקבוק בטמפרטורה נוחה לשמרים, בבירות חזקות מאוד השמרים יכולים להתקשות יותר לבצע את העבודה ולכן מומלץ לחכות יותר זמן.

ג': פיקוק לא נאות של הבקבוק, גז נוצר אבל בורח- לנער בקבוק ולוודא שאין בריחת נוזל, במידה והבקבוק לא אטום צריך לדאוג לציוד וטכניקת פיקוק נאותים.